בבואנו ללקט צמחים בטבע עלינו להעזר באינטואיציה שלנו למטרות שונות. בבלוג הזה אדבר על כמה מהן.
לטבע יש השפעה מוחשית מאד על המוח האנושי - על התובנות האינסטינקטים והאינטואיציה. זו הסיבה שהרבה ציידים, צלמי טבע, לקטים ויערנים מספרים סיפורים רבים על מפגש עם חיות בר כאשר הם הובלו לשם על ידי תחושת בטן, או במקרים מסויימים על הצלת חייהם על ידי תחושת בטן. החיבור לטבע הוא פרקטיקה מומלצת לפיתוח היצירתיות, והאינטואיציה. כאשר יש לך יכולת להקשיב לקול הפנימי של מסרים אינטואיטיבים זה יכול להוביל אותך לכיוונים בלתי צפויים ומדהימים.
הטבע הוא מקום אידאלי להתאמן על החוש האינטואיטיבי.
השהות בטבע עצמה יכולה לגרום לשינוי דרמטי במצבכם הנפשי. בכל פעם שאני מרגישה חרדה, מבולבלת או מוסחת... למדתי שעל ידי יציאה החוצה והתכווננות לטבע אני יכולה מהר מאוד לשחרר את המחשבות הבעייתיות האלה ולמצוא ראש שקט ושלווה פנימית. לנוף החיצוני יש את האפקט הזה מכיוון שהוא דוחף את אזור הנוחות שלנו, הוא מותח את החושים שלנו, מכוון אותנו. אפשר לתרגל את המיומנות הזו גם בחצר האחורית שלכם, בפארק עירוני וכו.
בין אם יש לך 5 דקות ביום או שעות של זמן לשוטט חופשי ביער... אלה הדברים החשובים ביותר להתמקד בהם כדי לעורר ולפתח את האינטואיציה שלך. מידע אינטואיטיבי מגיע למודעות דרך החושים. כל חוש מחובר לחלק הייחודי שלו במוח. ניתן לראות דברים בסביבה שלך, ו/או גם לראות דברים בראש שלך. אתה יכול לשמוע דברים שקורים סביבך, ואתה יכול גם לשמוע דברים בתוך המוח שלך. זו לא קפיצת מדרגה גדולה להבין שפיתוח החושים הפיזיים שלך ישפיע גם על האופן שבו המוח שלך מעבד מידע ברמה הפנימית. על ידי התמקדות מודעת בכל אחד מחמשת החושים שלך, תוכל לחזק את הרשתות העצביות של מודעות המחוברות לחלקים שונים אלה של המוח.
חוש הראייה חוּשׁ הַשְׁמִיעָה תחושת תחושה חוש ריח חוש הטעימה יותר מדי אנשים ניגשים לטבע מנקודת מבט אקדמית גרידא. אבל פשוט לדעת עובדות על הטבע זה לא מספיק! הדגש הוא על תועלת כי זה מושך יותר את המוח. מה בעצם אפשר לעשות עם הידע שלך על צמחים, ציפורים, עצים, מעקב? לפעמים הסיבה שאנחנו לא יכולים לשמוע אינטואיציה היא בגלל שאנחנו תקועים מדי באזור נוחות מוכר.
העידן המודרני הביא איתו גישה מדהימה לשפע של מידע וטכנולוגיה. אבל במחיר גבוה.
עם כל החינוך שאנחנו מקבלים בבית הספר (חינוך פורמלי) אף אחד בעצם לא מלמד אותנו איך להשתמש בחמת החושים שלנו כדי לעשות דברים בעולם. זו אחת הסיבות הגדולות שהתעניינתי לראשונה במיומנויות מסורתיות של הכרת צמחי מרפא ומאכל, וסיבה שאנשים רבים לאחרונה חזרו להתעניין במיומנויות הישרדות, מעקב אחר חיות בר, ניווט ללא עזר וכו'. למשימות החושיות של כישורי חיים מבוססי טבע יש השפעות עמוקות וניתנות למדידה על המוח האנושי. לפני שהיו לנו מחשבים וכלים לניתוח נתונים, אנשים הסתמכו על מודעות חושית כדי לבצע כל מיני משימות שאנחנו לוקחים עכשיו כמובנים מאליהם: הידעת שפעם היה מקובל אצל רופאי משפחה לאבחן קדחת ללא יותר מחוש הריח והמגע שלהם? הפולינזיםהיו מסוגלים לנווט בזרמי האוקיינוס השקט כדי לאתר אלפי איים זעירים על ידי שימת לב לשינויים עדינים ברוח, בכוכבים, בתכונות הגלים ובקולות של ציפורים מרוחקות. נזירים בהרי ההימלאיה ידועים בהישגים מדהימים של מודעות כמו עמידה בקור קיצוני על ידי העלאת טמפרטורת הגוף והיכולת לזרוק חצים בדיוק רב רק על ידי שימוש בראייה ההיקפית שלהם. דיווחים אלו ואחרים גורמים לי להאמין שבני אדם מודרניים טיפוסיים משתמשים בקושי 1% מהיכולות החושיות האמיתיות שלהם. אבל זה לא חייב להיות כך. הדבר המדהים הוא שאימון האינטואיציה והמודעות החושית (אני רואה את אלו כמחוברים) הוא למעשה קל למדי לביצוע בטבע והתוצאות יורגשו מיד. כאן קישור לתרגילים שיעזרו לכם להרגיש מחוברים יותר לטבע, לקרוא את הרגשות והכוונות של אנשים אחרים, ולטפח מצב הוויה מדיטטיבי/נוכחי יותר כך שתמיד תוכלו להיות במיטבכם. https://nature-mentor.com/sensory-awareness-exercises/
בבואנו ליער או חורשה במטרה לטייל ו/או ללקט אנחנו מתחברים לתדר אחר, שבו השכל הישר שלנו לא תמיד משרת אותנו נכונה. אבל יש דברים אחרים שנוכל להעזר בהם. בתקופות קדומות כאשר בני האדם ,אבותינו, היו ציידים ולקטים, היו להם חושים מחודדים, חוש ריח מפותח, חוש טעם וחוש מישוש, ובנוסף הם היו מתורגלים בהסתובבות בטבע, וכך סיגלו לעצמם מספר רב של שיטות ואינטואיציות לגבי צמחי רעל, צמחים למאכל, סכנות, איך לא ללכת לאיבוד ביער, איך לאתר בעלי חיים למאכל ובעלי חיים טורפים שיש להזהר מהם ועוד.
המידע הנל נמצא בתת מודע הקולקטיבי שלנו, ויש לכל אחד ואחת מאיתנו גישה לשם. נשמע לכם מפתיע? האם קרה לכם שפשוט "ידעתם" שצמח מסויים הוא רעיל ונזהרתם ממנו , רק כדי לגלות אחר כך שצדקתם. או שהייתם רעבים באמצע טיול ביער ופשוט ידעתם יש צמחים מסויימים שניתן ללקט למאכל?
כמובן, שבימינו יש אפליקציות ליקוט שונות וגם את גוגל (גוג-אל) אבל יש דרך לחוש באינטואיציה, שמחוברת לתת המודע הקולקטיבי ולהעזר בה. (למי שחוש להסתמך רק על האינטואיציה שלו אפשר לעשות תרגיל קטן. במהלך שיטוט ביער צלם ואסוף מספר צמחים שלפי התחושה שלך הינם רעילים וגם מספר צמחים שלדעתך ניתן לאכול. צלם הייטב את הצמח- פריחתו, פירותיו וצורת העלים. ולאחר מכן בדוק אם אבחנותיך היו נכונות. זו שיטה אחת לבדוק את עצמך האם אתה מחובר לידע הקולקטיבי.
אם יש לך ידיעות על התנהגות בעלי חיים ביער, אילו צמחים הם אוכלים, ממה הם נמנעים (לפעמים למשל בעל החיים יאכל את הפרי אבל יימנע מהגרעין הרעיל, או שיאכל את הפרח ויימנע מהעלים), אז זו שיטה נוספת להבדיל בין הצמחים השונים.
ומה עם התמצאות ביער? בישראל אין המון יערות טבעיים, הרוב הם חורשות או יערות שניטעו ביד אדם, לכן ההתמצאות בהם פשוטה יותר, ופחות אינטואיטיבית. אבל גם שם ניתן לתרגל את הקשב הזה שפשוט יודע.
לכו על שביל מסומן מסויים, ואז באופן מכוון סטו מן השביל ולכו לטייל באמון. כאשר כמובן אתם מרגישים בטוחים מספיק לעשות זאת ורצוי לא לפני החשיכה. לאחר שהלכתם בשוטטות מספר דקות, נסו למצוא את הדרך בחזרה אל השביל או הרכב שלכם אך ורק באמצעות האינטואיציה שלכם. הרגישו לאן אתם מרגישים שיש ללכת, מניסיוני , ברוב המקרים , תמצאו את דרככם חזרה ללא שום קושי.
בחנו את עצמכם. האם הפרי הבא ראוי למאכל? (התשובה בסוף הפוסט)
ומה עם הפרי הזה? מה תחושת הבטן שלכם אומרת? (התשובה בסוף הפוסט)
ניתן גם להעזר בסימנים שונים בתוך היער, צמיחת הענפים על העצים (פונים לרוב לכיוון דרום, הכיוון ממנו השמש מגיעה), גם הטחב יכול לסייע לנו לדעת שבצד של העץ בו מצוי טחב הוא צד צפון והצד הדרומי הוא הצד של אותו העץ אשר הינו ללא טחב, שדרוש לו קור ולחות על מנת להתפתח.
יש כמובן שיטות נוספות, כמו עקבות בעלי חיים, גששות, וסימני דרך.
היכולת שלכם להתחבר לאינטואיציה, לחושים הקדומים של ריח, ראייה , טעם ומישוש, יכולים להתפתח אצלכם ולעלות מדרגה ככל שתתאמנו. אם אתם לא חוששים נסו את התרגילים .
תשובה לחידה - הפרי הראשון הוא פרי הליבנה הרפואי שהינו מר ורעיל, בייחוד הזרע, הצמח השני הוא פרי העוזרר הקוצני שהינו טעים ומיועד למאכל ובעל סגולות מרפא רבות.
באהבה
דנה
תודה 🙏🏻💜